<h1>כתוב שם לראב"ד — ע"ז</h1>
<h2>דף יב:</h2>
במאור דף ב: ד"ה אמר רב הונא. כתוב שם: אמר רב הונא בריה דרב יהושע האי מאן דלא ידע כמה שני בשבוע וכו', עד ויש מי שאומר שחושב מתשרי שמולדו בהר"ד, וחושב את שלא נמצא כנמצא, וזה מוסיף על הראשון בחשבונו שנה אחת וכו'. אמר אברהם: מעולם לא באו לכאן וי"ד ובהר"ד לא להוסיף ולא לגרוע. ועוד, כי היה לבעל החיבור הזה להקשות מה לנו למנות שני העולם מברייתו, וכי שמיטין ויובלות מאדם הראשון מונין אותן, והלא אין מונין להם אלא או מקדושת יהושע, או מקדושת עזרא, ומה יעשה לנו וי"ד ובהר"ד. והגירסא האמיתית אין בה 'לישייליה לתנא דסדר עולם', אלא "לשקול מכל מאה תרתי וניטפי חד שתא וכו"' וזו גירסת הרב צרפתי ז"ל והיא עיקר, אך לא עלה על דרך פירושו, כי הוא מפרש אותה על דעת רבי יהודה, דאמר [ר"ה דף ט.] שנת חמשים עולה לו לכאן ולכאן. ואין נראה לי זה הדרך, כי [אין] להוליך סוגיא כיחידי בלא ראיה, אם אדם יכול להעמידה ולפרשה כדעת רבים. וכבר פירשתי בספר המצות שחברתי לותיק רבי אשר ב"ר שאול ולטוב ולישר רבי אברהם ב"ר יוסף נ"ע שהלך לארץ ישראל. ואילו היה מעולם מחלוקת בין החושבים בין וי"ד ובהר"ד לחשבון שמיטין ויובלות כמה קלקולים נתקלקלו בשמיטין ויובלות ובמעשרות, אלו משמיטין ואלו חורשים וזורעים, אלו משלחין עבדים וקרקעות ואלו מחזיקים בידם, וכן במעשרות בראשון ושני ושלישי. אבל מעולם לא נשמע ולא נראה, ואין מן הדין להזכירו, כי אין חשבון מקום אצל שמיטין ויובלות.
<h2>דף לג.</h2>
במאור ע"ז דף ב: ד"ה אמר רב הונא. כתוב שם: אמר רב הונא בריה דרב יהושע האי מאן דלא ידע כמה שני בשבוע וכו', עד ויש מי שאומר שחושב מתשרי שמולדו בהר"ד, וחושב את שלא נמצא כנמצא, וזה מוסיף על הראשון בחשבונו שנה אחת וכו'. אמר אברהם: מעולם לא באו לכאן וי"ד ובהר"ד לא להוסיף ולא לגרוע. ועוד, כי היה לבעל החיבור הזה להקשות מה לנו למנות שני העולם מברייתו, וכי שמיטין ויובלות מאדם הראשון מונין אותן, והלא אין מונין להם אלא או מקדושת יהושע, או מקדושת עזרא, ומה יעשה לנו וי"ד ובהר"ד. והגירסא האמיתית אין בה 'לישייליה לתנא דסדר עולם', אלא "לשקול מכל מאה תרתי וניטפי חד שתא וכו"' וזו גירסת הרב צרפתי ז"ל והיא עיקר, אך לא עלה על דרך פירושו, כי הוא מפרש אותה על דעת רבי יהודה, דאמר [ר"ה דף ט.] שנת חמשים עולה לו לכאן ולכאן. ואין נראה לי זה הדרך, כי [אין] להוליך סוגיא כיחידי בלא ראיה, אם אדם יכול להעמידה ולפרשה כדעת רבים. וכבר פירשתי בספר המצות שחברתי לותיק רבי אשר ב"ר שאול ולטוב ולישר רבי אברהם ב"ר יוסף נ"ע שהלך לארץ ישראל. ואילו היה מעולם מחלוקת בין החושבים בין וי"ד ובהר"ד לחשבון שמיטין ויובלות כמה קלקולים נתקלקלו בשמיטין ויובלות ובמעשרות, אלו משמיטין ואלו חורשים וזורעים, אלו משלחין עבדים וקרקעות ואלו מחזיקים בידם, וכן במעשרות בראשון ושני ושלישי. אבל מעולם לא נשמע ולא נראה, ואין מן הדין להזכירו, כי אין חשבון מקום אצל שמיטין ויובלות.
